
עודכן: נובמבר 2026
אחרי תאונת דרכים, נפגעת או נפגע מתמודדים עם טיפולים, אובדן הכנסה ושאלות משפטיות במקביל. החוק הישראלי נותן לנפגעים כלים ייחודיים, ומועדים שחשוב להכיר מוקדם.
משרד עורכי דין עייש, בן שלום וגולדשמידט המשרד מייצג תובעים ונתבעים בתביעות נזיקין. המשרד מייצג חברת ביטוח גדולה וחברות גדולות בתביעות נזיקין. הפרקים הבאים מסבירים את המסגרת הכללית.
מי נחשב נפגע ומה היא תאונת דרכים
לפי סעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה 1975, “נפגע” הוא אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים. “תאונת דרכים” היא מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. “נזק גוף” כולל מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי.
נפגעת בתאונת דרכים: מה עושים בימים הראשונים
הימים הראשונים אחרי תאונה חשובים גם לבריאות וגם לתביעה. הדבר הראשון הוא טיפול רפואי: גם אם הפגיעה נראית קלה, כדאי להיבדק ולתעד. הרישום הרפואי הראשוני משמש בהמשך כראיה. הדבר השני הוא לשמור פרטים: שם הנוהג, הרכב, המבטח, עדים ומה שאפשר מזירת התאונה. הדבר השלישי הוא להימנע מחתימה על מסמכים משפטיים בלחץ.
- לפנות לטיפול רפואי ולהקפיד על המשך מעקב.
- לצלם ולתעד את הזירה ולשמור פרטי עדים.
- לשמור מסמכים רפואיים, חשבוניות וקבלות.
- להודיע על התאונה למבטח ולגורמים הרלוונטיים לפי הצורך.
- לא לחתום על כתב סילוק או ויתור לפני התייעצות.
- לבדוק את הזכויות ואת המועדים בהקדם.
הפעולות האלה אינן מחליפות ייעוץ משפטי, אבל הן יוצרות בסיס טוב. רבים מגלים רק בהמשך שתיעוד חסר מקשה על התביעה.
מי חייב לפצות
לפי סעיף 2(א), המשתמש ברכב מנועי, הנוהג, חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב. אם השימוש ברכב היה בהיתר מבעל הרכב או מהמחזיק בו, האחריות חלה גם על מי שהתיר את השימוש (סעיף 2(ב)). לפי סעיף 2(ג) האחריות מוחלטת ומלאה.
לפי סעיף 19 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], כשניתן פסק דין נגד מבוטח בשל חבות טעונת ביטוח, המבטח משלם למי שזכאי ליהנות מפסק הדין. סעיף 20 מאפשר לתבוע את המבטח יחד עם המבוטח.
מי לא זכאי לפיצוי
סעיף 7 לחוק קובע נפגעים שאינם זכאים לפיצוי לפי החוק, ובהם מי שגרם לתאונה במתכוון, מי שנהג ברכב בלי רישיון נהיגה (למעט חריגים), מי שנהג ברכב ללא ביטוח תקף, ומי שהרכב שימש לו או סייע בידו לביצוע פשע. לגבי בעל רכב שהתיר לאחר לנהוג בלי ביטוח, יש הוראה נפרדת.
מה כולל הפיצוי
לפי סעיף 4(א), על זכות הנפגע לפיצוי על נזק גוף חלות הוראות סעיפים 19 עד 22, 76 עד 83, 86, 88 וגם 89 לפקודת הנזיקין, בכפוף להסדרים מיוחדים:
- בחישוב הפסד השתכרות לא תובא בחשבון הכנסה העולה על שילוש השכר הממוצע במשק (סעיף 4(א)(1)).
- כשהפיצוי פטור ממס הכנסה, ההפסד מחושב לפי ההכנסה אחרי ניכוי מס, והניכוי לא יעלה על 25 אחוזים מההכנסה (סעיף 4(א)(2)).
- הפיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון מוגבל בתקרה שנקבעה בחוק (סעיף 4(א)(3)). התקרה צמודה למדד, והחישוב נעשה לפי תקנות.
סעיף 6א מאפשר מינוי מומחה רפואי, ולפי סעיף 6ב דרגת נכות שנקבעה לפי חוק אחר עשויה לחייב את בית המשפט, אלא אם הותרה ראיה לסתור מטעמים מיוחדים.
מה לאסוף כדי להוכיח אובדן הכנסה ונזק
אובדן השתכרות הוא ראש נזק מרכזי, וההוכחה שלו דורשת מסמכים. כדאי לאסוף תלושי שכר, אישורי מעסיק על ימי העדרות, ואם מדובר בעצמאית, דיווחים לרשויות ופירוט הכנסות. בנוסף, יש לשמור הוכחות להוצאות רפואיות וסיעודיות, כמו קבלות, חשבוניות ואישורי טיפול.
כפי שפורט, החוק מגביל את החישוב בכמה אופנים: ההכנסה שנלקחת בחשבון מוגבלת בתקרה, והפיצוי על נזק שאינו נזק ממון מוגבל גם הוא. לכן כדאי לא להסתמך על הערכות כלליות, וליצור תמונה מסודרת של הנזק. נפגעת שמבינה את המסגרת מוקדם, יכולה להעריך טוב יותר הצעות פשרה.
הוועדה הרפואית וחוות הדעת: למה הן חשובות
בתביעות נזק גוף, חוות דעת רפואית היא ראיה מרכזית. החוק מאפשר לבית המשפט למנות מומחה רפואי, ובמקרים מסוימים דרגת נכות שנקבעה לפי חוק אחר עשויה לחייב את בית המשפט, אלא אם הותרה ראיה לסתור מטעמים מיוחדים. לכן חשוב להבין איך הנכות נקבעת ומה ההשלכות שלה על התביעה, ולהתייעץ לפני שמתקדמים להליכי הערכת נכות.
תשלום תכוף
סעיף 5(ב) קובע שמי שחייב בפיצויים ישלם לנפגע, כחלק מהם, תוך 60 ימים מקבלת דרישתו בכתב, הוצאות ריפוי, כולל אשפוז, ותשלומים חודשיים לצרכי ריפוי, סיעוד ומחיה עד להחלטה הסופית. אם עברו 60 ימים והתשלום לא התקבל, הנפגע רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לתשלום תכוף (סעיף 5א).
בקשה כזו מוגשת לבית משפט השלום שיש לו סמכות מקומית, ואם כבר הוגשה התביעה העיקרית, לבית המשפט שבו היא הוגשה. בית המשפט שמחליט על תשלום תכוף קובע את המועד האחרון להגשת התביעה העיקרית, ואין בקביעה זו כדי לפגוע בסעיף 5 לחוק ההתיישנות (סעיף 5ב). סעיף 5ה(ב) קובע שלא יפסוק בית המשפט תשלום תכוף בעד תקופה העולה על שנתיים מיום התאונה, ובית המשפט רשאי לשנות את התקופות מטעמים שיירשמו.
איך מנסחים דרישה לתשלום תכוף
דרישה לתשלום תכוף נשלחת בכתב למי שחייב בפיצויים או למבטח שלו, ומפרטת את ההוצאות שהנפגעת נושאת בהן: טיפולים, אשפוז, תרופות, סיעוד ותשלומים חודשיים לצרכי מחיה. הדרישה צריכה להיות מלווה במסמכים התומכים. מרגע שהתקבלה, על החייב לשלם בתוך 60 ימים, כפי שנקבע בחוק.
כדאי לשמור עותק של הדרישה ואישור על מסירתה, וכן לתעד את מועד ההגשה, שכן הוא קובע את מניין 60 הימים. לעיתים אפשר לשלוח כמה דרישות לאורך זמן, כשהצרכים משתנים. כל מקרה לגופו, ומומלץ לנסח בליווי עורך דין.
התיישנות
לפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי״ח 1958, תקופת ההתיישנות בשאינו מקרקעין היא שבע שנים, ולפי סעיף 6 היא מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה. בנזק גוף, לפי סעיף 89 לפקודת הנזיקין, היום הזה הוא בדרך כלל יום אירוע הנזק, ואם הנזק לא נתגלה, יום גילויו, אך לא יאוחר מעשר שנים מיום האירוע.
- קטינות: לפי סעיף 10, בחישוב ההתיישנות לא יבוא במניין הזמן שבו טרם מלאו לתובע שמונה עשרה שנה.
- ליקוי נפשי או שכלי: לפי סעיף 11, לא יבוא במניין הזמן שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לענייניו, בתנאים שבסעיף.
- תקופת חרבות ברזל: לפי סעיף 15א, בתביעה שתקופת ההתיישנות שלה לא הסתיימה ערב תחילת התיקון (25.1.2024), לא תבוא במניין התקופה מיום 7 באוקטובר 2023 ועד 6 באפריל 2024.
סעיפים אלה יוצרים תמונה מורכבת. אם עברו שנים מאז התאונה, כדאי להתייעץ מיד, בלי להסתמך על חישוב עצמי.
כשאין מבטח: קרנית
לפי סעיף 12 לחוק, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים מפצה נפגע הזכאי לפיצויים ואין בידו לתבוע מבטח, כשהנוהג אינו ידוע, כשאין לנוהג ביטוח או שהביטוח שלו אינו מכסה את החבות, כשלמבטח מונה מנהל מורשה, או כשהמבטח בפירוק. במקרים אלה הנפגע זכאי לקבל מהקרן פיצויים כפי שהיה מקבל ממבטח.
פשרה או פסק דין: איך מחליטים בתביעת נזק גוף
רוב התביעות מסתיימות בפשרה, אך ההחלטה על פשרה בנזק גוף רגישה במיוחד, כי היא סוגרת את התביעה לגמרי. לפני שמסכימים, צריך לדעת מה הנכות הצפויה, מה ההשלכה על ההכנסה בעתיד, ומה הוצאות הטיפול הצפויות. פשרה שמבוססת על מצב רפואי שטרם התייצב, עלולה להתברר כחסרה.
כדי להעריך הצעה כדאי לבקש פירוט של הרכיבים שבה, להשוות לראיות ולבדוק אם היא כוללת את כל ראשי הנזק. אין לחתום על כתב סילוק לפני שברור אילו תביעות נסגרות. ההחלטה צריכה להתקבל באופן מושכל ובליווי מקצועי.
נזק לרכב ולרכוש לצד נזק הגוף
לצד הפגיעה בגוף, תאונה גורמת לרוב גם נזק לרכב. נזק הרכוש מוסדר בדין אחר, ונדרשת בו הוכחת התרשלות, כפי שמוסבר במאמר על נזק רכוש בתאונת דרכים. תביעת מבטח שמשלם על הרכב מוסברת במאמר על תביעת שיבוב.
מתי כדאי להתייעץ עם עורך דין תאונות דרכים
ככלל, כדאי להתייעץ מוקדם, ובוודאי לפני שחותמים על מסמך כלשהו, לפני הצעת פשרה, וכשהטיפול הרפואי נמשך. עורך דין יסביר את הזכויות, יבדוק את המועדים, יסייע באיסוף הראיות ויבנה את התביעה. בעיקר כשיש נכות או אובדן הכנסה, הצורך בליווי גדול יותר.
המשרד מייצג תובעים ונתבעים, וכן חברת ביטוח גדולה וחברות גדולות בתביעות נזיקין, ולכן מכיר את ההליך משני הצדדים. מי שנתבע יכול לקרוא על כלי ההגנה במאמר על התגוננות מפני תביעה מנופחת. ומבט כולל על התחום נמצא בעמוד דיני נזיקין.
שלבים מעשיים
- לפנות לטיפול רפואי, ולשמור את כל המסמכים הרפואיים, החשבוניות והקבלות.
- לשמור את פרטי הנוהג, הרכב והמבטח, ואת פרטי העדים והחומר מזירת התאונה.
- לשלוח דרישה בכתב לתשלום תכוף למי שחייב בפיצויים או למבטחו, ולספור 60 ימים.
- לתעד אובדן הכנסה ולשמור תלושי שכר.
- לבדוק את מועד ההתיישנות ולהגיש תביעה לפני תום התקופה, גם אם הטיפול הרפואי נמשך.
- להתייעץ לפני חתימה על כתב סילוק או הצעת פשרה.
שאלות שכדאי לשאול נפגעת בתאונת דרכים לפני שמגישה תביעה
- מה מצבי הרפואי, והאם הוא התייצב?
- אילו מסמכים רפואיים וכספיים יש לי?
- האם קיבלתי תשלום תכוף, ומתי?
- מה המועד האחרון להגשת תביעה במקרה שלי?
- האם הנוהג ידוע ומבוטח?
- האם קיבלתי הצעת פשרה, ומה היא כוללת?
התשובות לשאלות האלה מסייעות לתכנן את הצעד הבא, ולהחליט אם לפעול לבד, להתייעץ או לפנות לייצוג מלא. אין צורך להמתין עד שהמצב ברור לגמרי, כדי לברר את הזכויות.
סיכום: מה כדאי לעשות כנפגעת בתאונת דרכים
כנפגעת בתאונת דרכים, הצעדים החשובים ביותר הם לטפל בבריאות, לתעד, לשמור מסמכים, לבדוק את הזכויות ואת ההתיישנות, ולא לחתום על מסמכים משפטיים בלי התייעצות. כל אחד מהם נראה פשוט, אבל ביחד הם מייצרים בסיס חזק לתביעה.
החוק קובע אחריות מוחלטת ומלאה של הנוהג, ולכן הדיון מתמקד לרוב בשאלת גובה הנזק ובראיות. כך ניתן לנהל את התיק ביעילות ולקבל החלטות מושכלות לגבי פשרה.
שאלות נפוצות
האם צריך להוכיח אשם כדי לקבל פיצוי לפי חוק הפלת״ד?
לא. לפי סעיף 2(ג) האחריות מוחלטת ומלאה, ואין נפקא מינה אם היה אשם מצד הנוהג. יש נפגעים שאינם זכאים לפי סעיף 7, למשל מי שגרם לתאונה במתכוון.
מהו תשלום תכוף ומתי אפשר לדרוש אותו?
הוא תשלום חלקי על חשבון הפיצוי, בעד הוצאות ריפוי ותשלומים חודשיים. נדרש בכתב, והחייב משלם תוך 60 ימים, ולפי סעיף 5ה(ב) לא נפסק בעד תקופה העולה על שנתיים מיום התאונה.
בתוך כמה זמן צריך להגיש תביעה?
בדרך כלל בתוך שבע שנים מיום שנולדה עילת התובענה, לפי סעיפים 5 וגם 6 לחוק ההתיישנות. יש חריגים, כמו קטינות, ולכן כדאי לבדוק כל מקרה לגופו.
מה עושים אם הנוהג ברח או שאין לו ביטוח?
לפי סעיף 12 לחוק, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים מפצה נפגע כשהנוהג אינו ידוע או כשאין לו ביטוח המכסה את החבות. כדאי לבדוק את התנאים עם עורך דין.
מתי כדאי להתחיל להכין תביעה אחרי תאונת דרכים?
מוקדם ככל האפשר. איסוף מסמכים וראיות בזמן אמת קל יותר, והוא מאפשר לבדוק את המועדים ולבחור אסטרטגיה בלי לחץ.
האם אפשר לתבוע גם אם הטיפול הרפואי עדיין נמשך?
כן, אך כדאי לשקול את העיתוי, כי הערכת הנכות והנזק מושפעת מהמצב הרפואי. התיישנות ממשיכה לרוץ, ולכן יש לבדוק את המועדים גם כשהטיפול נמשך.
מה ההבדל בין תשלום תכוף לבין פיצוי סופי?
תשלום תכוף הוא תשלום חלקי על חשבון הפיצוי, בעד הוצאות ריפוי ותשלומים חודשיים. פיצוי סופי נקבע בסיום ההליך, לפי הראיות.
האם אפשר להיפגש עם עורך דין בלי להתחייב לתביעה?
כן. ייעוץ ראשוני מאפשר להבין את הזכויות והמועדים ולבחור אם ואיך להמשיך.
צרו קשר עם המשרד
אם נגרם לכם נזק, או שהוגשה נגדכם תביעה, כדאי לבדוק את התיק לפני שמתקדמים. משרד עורכי דין עייש, בן שלום וגולדשמידט ישמח לבחון את המסמכים ולהציע דרך פעולה.
טלפון: 077-5421420 דוא״ל: [email protected]