
עודכן: נובמבר 2026
לא כל תביעה גבוהה היא תביעה מנופחת, ולא כל הפחתה היא הוכחה לנפח. מי שנתבע, בין אדם פרטי ובין מבטח, צריך לדעת אילו כלים עומדים לרשותו, ומתי להפעיל אותם.
משרד עורכי דין עייש, בן שלום וגולדשמידט המשרד מייצג תובעים ונתבעים בתביעות נזיקין. המשרד מייצג חברת ביטוח גדולה וחברות גדולות בתביעות נזיקין. המאמר סוקר את ארגז הכלים הסטטוטורי, בלי להבטיח תוצאה בתיק מסוים.
להתחיל בכתב הגנה מסודר
לפי תקנה 9(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט 2018, כתב הגנה יוגש בתוך שישים ימים ממועד המצאת כתב התביעה, ובית המשפט רשאי להאריך אם יש טעמים. התעלמות מכתב התביעה עלולה להסתיים בפסק דין בהעדר הגנה. בכתב ההגנה מפרטים טענות מקדמיות, תמצית טענות ההגנה לפי סדר העילות, וטיעונים לעניין הסעד (תקנה 13).
טענת התיישנות, אם יש לה בסיס, נטענת בהקדם. לפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות תקופתה בתביעה שאינה במקרקעין היא שבע שנים, ולפי סעיף 3 יש להעלות אותה בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה. לפי תקנה 43 לתקנות, בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת, בין השאר בשל התיישנות.
איך בודקים תביעה שנראית מנופחת
מי שנתבע בסכום גבוה אינו צריך להניח שהתביעה מנופחת, ואינו צריך להניח שהיא מוצדקת. הבדיקה מתחילה בפירוק: אילו ראשי נזק נתבעים, כמה כל אחד מהם, ואילו ראיות מצורפות לכל סעיף. תביעה שכוללת סכום כולל בלי פירוט, או שאינה מגובה במסמכים, מצדיקה שאלות. תביעה שמפורטת היטב ומבוססת, דורשת התייחסות עניינית ולא רטוריקה.
- האם הסכום המבוקש מבוסס על חוות דעת, ומי נתן אותה.
- האם המסמכים הרפואיים והכספיים תואמים את הטענות.
- האם קיימת התאמה בין הנסיבות לבין היקף הנזק הנטען.
- האם נתבעים ראשי נזק שכבר כוסו בדרך אחרת.
- האם יש עדויות או ראיות סותרות.
- האם התביעה הוגשה במועד, ובערכאה הנכונה.
התשובות לשאלות האלה מכוונות את האסטרטגיה: אילו טענות להעלות, אילו ראיות לבקש, ואם כדאי לנהל משא ומתן. הבדיקה נעשית בכל מקרה לפי הדין והראיות, ואינה מבוססת על רושם כללי.
נזק גוף: בדיקה רפואית ומומחים
- תקנה 87(א): בעל דין שרוצה להוכיח עניין רפואי מצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה.
- תקנה 87(ב): נתבע שנמסרה לו חוות דעת רפואית רשאי לדרוש בכתב שהתובע ייבדק אצל מומחה מטעמו, והתובע ייעתר בלי דיחוי אלא אם יש הצדקה לסירוב.
- תקנה 87(ג): תובע שרוצה לחלוק על חוות דעת שצורפה לכתב ההגנה מגיש חוות דעת נגדית בתוך שישים ימים.
- תקנה 87(ט): לא יוגשו חוות דעת נוספות מעבר לאמור אלא באישור בית המשפט.
- תקנה 88 וסעיף 6א לחוק הפלת״ד: אפשר למנות מומחה מטעם בית המשפט. בתביעה לפי חוק הפלת״ד, כשמונה מומחה כזה, הצדדים לא יביאו עדות נוספת של מומחה לעניין אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים.
לפי תקנה 15(א)(3), בתביעה לפיצויים בשל נזק גוף התובע מצרף כתב ויתור על סודיות רפואית. לפי תקנה 17 הוא ממציא לנתבע, יחד עם כתב התביעה, תצהיר שמשיב לשאלות שבטופס 3 לתוספת הראשונה. כך אפשר לבדוק את המסמכים הרפואיים והעובדתיים כבר בתחילת ההליך.
שאלון וגילוי מסמכים
תקנה 56 מאפשרת לשלוח שאלון לבעל הדין שכנגד, לא יאוחר משלושים ימים אחרי כתב הטענות האחרון או במועד שיורה בית המשפט, ובו עד 25 שאלות (ובתביעות מסוימות בבית המשפט המחוזי עד 50), והתשובה בתצהיר. במסלול דיון מהיר הוראות אלה אינן חלות ככלל. תקנה 57 מחייבת החלפת תצהירי גילוי מסמכים. כלים אלה מאפשרים לבדוק איך נבנה סכום התביעה, ואילו מסמכים תומכים בו.
בניית אסטרטגיית הגנה בתביעת נזיקין
הגנה טובה נבנית בשלבים. בשלב הראשון יש לוודא את המועדים ולהעביר את התיק למבטח, אם יש ביטוח אחריות. בשלב השני בוחנים את הטענות: התיישנות, אשם תורם, גובה הנזק והשאלה אם הוא הוכח. בשלב השלישי מתכננים את ההוכחה: חוות דעת מטעמכם, בקשה למומחה מטעם בית המשפט, שאלון וגילוי מסמכים. ובשלב הרביעי מחליטים אם להגיע לפשרה לפני דיון ההוכחות, או להמשיך.
החלטות בשלבים האלה משפיעות זו על זו. למשל, בקשה לבדיקה אצל מומחה צריכה להתבצע בזמן, והזמנת חוות דעת נגדית כרוכה בעלות. לכן כדאי לתכנן מראש ולא להגיב באופן נקודתי. ליווי של עורך דין בשלב מוקדם מקל על התכנון הזה.
נתבע פרטי לעומת מבטח: הבדלים מעשיים
נתבע פרטי, שאין לו ביטוח, נושא בעצמו בעלות ההגנה ובחשיפה לסכום התביעה. הוא צריך לשקול גם את הסיכון הכספי וגם את הזמן והמאמץ. מבטח, לעומת זאת, מנהל בדרך כלל תיקים רבים, ומתכנן מדיניות לגבי פשרות ולגבי ניהול הליכים. אבל בשני המקרים, העקרונות זהים: בדיקה מסודרת, עמידה במועדים, ובחירה בכלים המשפטיים הנכונים.
כאשר יש לנתבע ביטוח אחריות, חשוב לעבוד בתיאום עם המבטח, ולמסור לו את כל החומר בזמן. פניה מאוחרת עלולה לפגוע בכיסוי הביטוחי, בהתאם לתנאי הפוליסה. בתביעות שמגיעות ממבטח אחר, ראו גם את המאמר על תביעת שיבוב.
טענות מהותיות לסכום התביעה
- אשם תורם: בתביעה לפי פקודת הנזיקין, סעיף 68 מאפשר להפחית את הפיצוי בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק. בתביעה לפי חוק הפלת״ד, סעיף 2(ג) קובע אחריות מוחלטת ומלאה של הנוהג, בלי קשר לאשם, ולכן ההגנה מתמקדת בדרך כלל בשיעור הנזק. אם יש בסיס לטענה כזו, כדאי לבדוק אותה עם עורך דין.
- תקרת הכנסה בחוק הפלת״ד: לפי סעיף 4(א)(1), בחישוב אבדן השתכרות לא תובא בחשבון הכנסה העולה על שילוש השכר הממוצע במשק. סעיף 4(א)(3) מגביל גם את הפיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון.
- חוק הפלת״ד מונה נפגעים שאינם זכאים לפיצוי (סעיף 7), למשל מי שגרם לתאונה במתכוון או נהג בלי רישיון נהיגה.
- כפל פיצוי: לפי סעיף 77 לפקודה, מי שנפרע פיצויים בשל עוולה לא ייפרע פיצויים נוספים בשל אותה עוולה.
סעיף 86 לפקודה קובע שסכום ביטוח שהתקבל לפי חוזה ביטוח אינו מובא בחשבון הפיצויים.
הצעות פשרה: איך מנהלים אותן נכון
הצעת פשרה היא כלי לגיטימי לסיום מוקדם של הליך, וגם אמצעי להפחית סיכון. כדאי לתעד את ההצעות, את התגובות להן ואת התאריכים, כי הן רלוונטיות בהמשך לשאלת ההוצאות. הצעה סבירה, שנדחתה ללא נימוק, עשויה להשפיע על ההכרעה בהוצאות, ולכן אין לזלזל בה.
מנגד, אין להסכים לפשרה בלי הבנה מלאה של ההשלכות. צריך לבדוק מה היא כוללת, האם היא סוגרת את כל ראשי הנזק, ואם היא מקובלת מבחינת המבטח. הערכת סיכוני ההליך, בהשוואה לפשרה המוצעת, היא חלק מהייעוץ.
שימוש לרעה בהליך והוצאות
תקנה 4 לתקנות אוסרת שימוש לרעה בהליכי משפט, ותקנה 42 מאפשרת לבית המשפט למחוק כתב טענות, כולו או מקצתו, מטעם זה בלבד. בפסיקת הוצאות, תקנה 152 מדברת על הוצאות סבירות והוגנות, ובתקנה 153(ג) בית המשפט שוקל, בין השאר, את היחס בין הסעד שנפסק לסעד שנתבע, את אופן ניהול ההליך ואת מורכבותו. לפי תקנה 156, בית המשפט רשאי לחייב בהוצאות בעל דין שהאריך את הדיון שלא לצורך באמצעות טענות סרק.
החוק אינו מגדיר “תביעה מנופחת”. מה שקובע הוא מה הוכח לפני בית המשפט, ולכן המאמר אינו קובע שתביעה מסוימת מוגזמת, אלא מתאר איך בודקים זאת.
טעויות נפוצות של נתבעים
- להתעלם מכתב תביעה או לדחות את הטיפול בו.
- לא להעביר את התיק למבטח בזמן.
- להסתפק בדחיית הסכום כולו בלי פירוט טענות.
- לא לבקש בדיקה אצל מומחה מטעמכם כשיש בסיס לכך.
- להתעלם משאלון וגילוי מסמכים, ולהחמיץ את המועדים.
- לדחות הצעת פשרה סבירה בלי לבדוק את הסיכון.
מרבית הטעויות האלה נובעות מלחץ או מהנחות שגויות, ולא מחוסר רצון להתגונן. מי שמבין את המסגרת בשלב מוקדם נמנע מהן.
מתי כדאי להתייעץ עם עורך דין בתביעה שנראית גבוהה
התייעצות מוקדמת חשובה מאוד, מכיוון שהמועדים קצרים והשלבים הראשונים קובעים את הכיוון. עורך דין מסייע לבדוק את התביעה, לנסח כתב הגנה, להציג את הטענות הנכונות ולנהל הליכי גילוי. המשרד מייצג תובעים ונתבעים, וכן חברת ביטוח גדולה וחברות גדולות בתביעות נזיקין, ומטפל גם בתיקים שבהם הסכום שנתבע שנוי במחלוקת. מבט כללי על התחום מופיע בעמוד דיני נזיקין.
בתביעות בסכומים נמוכים, שאינן מצריכות הליך מלא, כדאי לבדוק גם את האפשרות של תביעות קטנות, כפי שמוסבר בעמוד תביעות קטנות או בית משפט שלום. ובמקרים של נזק גוף בתאונת דרכים, ראו את המדריך לנפגעת בתאונת דרכים.
שלבים מעשיים
- לבדוק מיד את מועד ההמצאה ולהגיש כתב הגנה בזמן, או לבקש הארכה מנומקת.
- להעביר את כתב התביעה למבטח, אם יש ביטוח אחריות, לפי תנאי הפוליסה.
- לבדוק את תקופת ההתיישנות ואת הערכאה.
- בתביעת נזק גוף: לבדוק את חוות הדעת הרפואית, לשקול דרישה לבדיקה אצל מומחה מטעמכם ולשקול בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט.
- לשלוח שאלון ולדרוש גילוי מסמכים, בתוך המועדים.
- לתעד את הצעות הפשרה ואת ההתנהלות, כי הן רלוונטיות בהמשך לשאלת ההוצאות.
בכל שלב, כדאי לתעד את ההחלטות ואת הנימוקים להן, ולשמור על קשר רציף עם המבטח, אם יש. תיעוד מסודר מקל על ניהול התיק, ומסייע בהמשך אם יתעורר ויכוח על הוצאות או על התנהלות.
שאלות שכדאי לשאול כשמתקבל כתב תביעה
- מה המועד האחרון להגשת כתב הגנה?
- האם יש ביטוח אחריות שצריך להודיע לו?
- האם יש טענת התיישנות?
- האם צורפה חוות דעת, ומי נתן אותה?
- איזה מסמכים חסרים בתיק?
- האם כדאי לפנות להצעת פשרה בשלב זה?
כשמתקבל כתב תביעה, כדאי לא לדחות את הבדיקה. כל יום חשוב, והחלטות שמתקבלות בשלב המוקדם משפיעות על ההמשך כולו.
סיכום: איך מתגוננים מפני תביעה מנופחת בצורה מושכלת
מתגוננים בצורה מושכלת כשבודקים את התביעה ברצינות, מקפידים על המועדים, מבקשים את ההוכחות הנדרשות ומנהלים משא ומתן מתוך הבנה של הסיכונים. התגוננות כזו אינה מבוססת על דחייה כוללת, אלא על בחינה של כל סעיף וראיה.
הכלים שמפורטים במאמר, כמו כתב הגנה מסודר, בדיקה אצל מומחה, שאלון וגילוי מסמכים וטענת אשם תורם, פועלים ביחד. כדאי לתכנן את השימוש בהם מראש, ולהתאים אותם לנסיבות התיק.
שאלות נפוצות
תוך כמה זמן צריך להגיש כתב הגנה?
בסדר דין רגיל, בתוך שישים ימים מהמצאת כתב התביעה, לפי תקנה 9(ב), ובמסלול דיון מהיר בתוך ארבעים וחמישה ימים (תקנה 80(א)). בית המשפט רשאי להאריך אם יש טעמים. אל תתעלמו מהמועד.
אפשר לבדוק את התובע אצל רופא מטעם הנתבע?
לפי תקנה 87(ב), נתבע שהוגשה נגדו תביעה עם חוות דעת רפואית רשאי לשלוח דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה אצל מומחה מטעמו, והתובע ייעתר בלי דיחוי אלא אם יש הצדקה לסירוב.
האם אשם תורם מפחית פיצוי בתאונת דרכים?
בנזק רכוש לפי פקודת הנזיקין, סעיף 68 מאפשר להפחית את הפיצוי בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק. בנזק גוף לפי חוק הפלת״ד, סעיף 2(ג) קובע אחריות מוחלטת ומלאה של הנוהג בלי קשר לאשם, ולכן כל טענה כזו דורשת בדיקה פרטנית.
האם אפשר לחייב תובע בהוצאות אם התביעה מוגזמת?
בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות, ובקביעת שיעור ההוצאות לפי תקנה 153(ג) הוא שוקל גם את היחס בין הסעד שנפסק לסעד שנתבע. לפי תקנה 156 אפשר לחייב גם בעל דין שהאריך את הדיון שלא לצורך.
האם אפשר לטעון שתביעה מנופחת ולהימנע מתשלום?
החוק אינו מגדיר תביעה מנופחת. מה שקובע הוא מה הוכח בפני בית המשפט, ולכן חשוב לבדוק כל ראש נזק ולבקש הוכחות. טענה כללית אינה מספיקה בלי תימוכין.
מה קורה אם לא הגשתי כתב הגנה בזמן?
התעלמות מכתב התביעה עלולה להסתיים בפסק דין בהעדר הגנה. אם חל איחור, כדאי לפנות מיד לעורך דין ולבדוק אם ניתן לבקש הארכה או לבטל פסק דין. בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד מוגשת בתוך שלושים ימים מהמצאתה (תקנה 131).
האם כדאי לעבור בדיקה אצל מומחה מטעם הנתבע בנזק גוף?
אם נמסרה חוות דעת רפואית מטעם התובע, ויש בסיס לחלוק עליה, ניתן לדרוש בדיקה אצל מומחה מטעמכם לפי תקנה 87(ב). ההחלטה נתונה לשיקול דעת מקצועי ולעלות.
איך מנהלים משא ומתן עם התובע?
כדאי להתחיל בבדיקה מסודרת של הראיות, לפרק את הסכום לרכיבים ולנהל משא ומתן בכתב עד כמה שאפשר. התיעוד הזה מסייע גם בשלב ההוצאות.
צרו קשר עם המשרד
אם נגרם לכם נזק, או שהוגשה נגדכם תביעה, כדאי לבדוק את התיק לפני שמתקדמים. משרד עורכי דין עייש, בן שלום וגולדשמידט ישמח לבחון את המסמכים ולהציע דרך פעולה.
טלפון: 077-5421420 דוא״ל: [email protected]