
עודכן: נובמבר 2026
הסכם מייסדים הוא המסמך שהשותפים לא רוצים לכתוב, כי הם בתחילת הדרך ומאמינים אחד בשני. ועם זאת, אצל מי שמקים חברה עם שותף, זהו הרגע היחיד שבו אפשר לסכם בשקט שאלות קשות: מי מקבל כמה מניות, מי מחליט, מה קורה כשמישהו רוצה לצאת, ומה קורה כשהם לא מסכימים. זה מדריך על הסכם מייסדים, על מה שכדאי לכלול בו ועל המסגרת החוקית של חוק החברות.
משרד עורכי דין עייש, בן שלום וגולדשמידט מלווה מייסדים ובעלי מניות בניסוח הסכמים, ובמחלוקות כשהשותפות מתערערת. המדריך משלים את הקמת חברה בע״מ ואת עמוד תאגידים וחברות.
מהו הסכם מייסדים ובמה הוא שונה מתקנון החברה
הסכם מייסדים, שנקרא לעתים גם הסכם שותפים בחברה, הוא חוזה בין אנשים שמקימים יחד חברה או עסק. הוא נחתם בדרך כלל לפני ההקמה או סמוך אליה, ומסדיר את היחסים בין השותפים. הסכם בעלי מניות הוא מסמך דומה, שנחתם בין בעלי מניות בחברה קיימת. בפועל השמות מתחלפים, אבל התוכן משותף: חלוקת הבעלות, השליטה והיציאה.
התקנון הוא מסמך אחר. לפי סעיף 17 לחוק החברות דינו כדין חוזה בין החברה לבעלי מניותיה ובין בעלי המניות לבין עצמם, והוא נרשם אצל רשם החברות ופתוח לעיון הציבור לפי סעיף 184(5). הסכם מייסדים נשאר בדרך כלל בין הצדדים, ומאפשר להסדיר נושאים שלא רוצים לחשוף. סעיף 189 מאפשר לבעלי מניות לערוך ביניהם הסכמי הצבעה, בכפוף לחובות המוטלות עליהם לפי החוק. לכן הסכם יכול להסדיר איך בעלי המניות יצביעו, אבל אינו יכול לגרוע מהחובות שבחוק.
מתי צריך הסכם מייסדים
- כשיש שני בעלי מניות או יותר, גם אם הם חברים או בני משפחה.
- כשאחד משקיע כסף והאחר משקיע עבודה, ושניהם מצפים לחלק שווה.
- כשמישהו מביא קניין רוחני, ידע או לקוחות לחברה.
- כשהחברה מתכננת גיוס משקיעים בעתיד.
- כשהשותפים מתכוונים לעבוד בחברה במשרה מלאה, בעוד אחד מהם ממשיך לעבוד במקום אחר.
חלוקת מניות בין שותפים: מה לקבוע
סעיף 33 לחוק קובע שהון המניות הרשום מצוין בתקנון, ולפי סעיף 23(א) המניות הראשונות מוקצות לבעלי המניות החותמים. מה ששווה להסדיר בהסכם הוא הרציונל: למה כל אחד מקבל את חלקו, האם החלק קשור להשקעה, לעבודה או לשניהם, ומה קורה אם אחד מהשותפים מפסיק לעבוד בחברה. אם נקבע שהמניות מבשילות לאורך זמן, ההסכם צריך לקבוע מה דינה של המניה שטרם הבשילה בעת עזיבה. זו תניה חוזית מקובלת, ולא הוראה של החוק, ולכן צריך לנסח אותה בבהירות.
חלוקת הרווחים תלויה בחוק: סעיף 302 מתיר חלוקה מתוך רווחים בכפוף למבחן יכולת הפירעון, ולכן ההסכם יכול לקבוע מדיניות דיבידנד, אך לא לחייב חלוקה שהחוק אוסר.
תפקידים, שכר וחובת אמונים של מייסד
בהסכם כדאי לקבוע מי עושה מה: מי מנהל, מי אחראי על מכירות, על פיתוח, על כספים. חשוב להגדיר גם התחייבות לזמן עבודה ולשכר, אם יש. מי שמכהן כדירקטור או כמנהל הוא נושא משרה, וחב חובת זהירות (סעיף 252) וחובת אמונים (סעיף 254). חובת האמונים כוללת הימנעות מניגוד עניינים, מתחרות עם החברה ומניצול הזדמנות עסקית של החברה. לכן שותף שמפעיל עסק מקביל, או שמעביר הזדמנות לחברה אחרת שבבעלותו, עלול להפר את החוק, גם בלי תניה בהסכם. ההסכם יכול להבהיר מה מותר, למשל פעילות צדדית מוגדרת, אבל חובות החוק נשארות.
קבלת החלטות, רוב נדרש ושליטה
לפי סעיף 46 האורגנים של החברה הם האסיפה הכללית, הדירקטוריון, המנהל הכללי וכל מי שפעולתו נחשבת פעולת החברה, וסעיף 49 מקנה לדירקטוריון את הסמכות השיורית. כשיש שני שותפים בחלוקה שווה, אף אחד לא מחליט לבד. כשהחלוקה אינה שווה, מי שמחזיק ברוב שולט בהחלטות רגילות. לפי סעיף 20, שינוי תקנון נעשה ברוב רגיל, אלא אם נקבע רוב אחר, ולפי סעיף 22 אפשר להגביל את סמכות החברה לשנות את התקנון. מכאן שחשוב לקבוע לאילו החלטות נדרש רוב מוגבר או הסכמת כל המייסדים, למשל הקצאת מניות, מכירת החברה, שינוי מטרות, מינוי מנהלים או לקיחת הלוואה גדולה.
בעל מניה נדרש לפעול בתום לב ובדרך מקובלת כלפי החברה ובעלי המניות האחרים, ולהימנע מניצול לרעה של כוחו, בין היתר בהצבעה על שינוי תקנון, הגדלת הון, מיזוג ואישור עסקאות (סעיף 192(א)), ולהימנע מלקפח בעלי מניות אחרים (סעיף 192(ב)). בעל שליטה, ומי שיודע שהצבעתו מכריעה, חב חובת הגינות כלפי החברה (סעיף 193). הפרת חובות אלה דינה כהפרת חוזה, ובקיפוח חל גם סעיף 191.
קיפאון בהחלטות: מה עושים כשהשותפים לא מסכימים
כשיש שני שותפים בחלוקה שווה ואין הסכמה, החברה יכולה להישאר תקועה. כדאי לקבוע מראש מנגנון: בוררות, מגשר, מנגנון “יריות” שבו אחד מציע מחיר והשני בוחר אם לקנות או למכור, או החלטה ליצור רוב באמצעות מנהל חיצוני. אלה פתרונות חוזיים שאינם מופיעים בחוק, אבל ההסכם הוא המקום להסדירם. בלי מנגנון כזה, אפשרויות הפתרון מצטמצמות לבית המשפט: סעיף 191 לחוק החברות מאפשר לבית המשפט, לבקשת בעל מניה, לתת הוראות להסרת קיפוח, וסעיף 342ו(3) מונה בין עילות הפירוק בידי בית משפט שמן הצדק והיושר לפרק את החברה.
סעיף יציאה מחברה: מכירת מניות, סירוב ראשון ואופציות
אחד מהחלקים החשובים בהסכם הוא היציאה. מה קורה כשאחד המייסדים רוצה לעזוב, לא עומד בהתחייבויות או נפטר? כדאי לקבוע:
- זכות סירוב ראשונה: מי שרוצה למכור מניות חייב להציע אותן קודם לשותפים.
- זכות הצטרפות למכירה: אם בעל המניות הגדול מוכר, השותפים רשאים להצטרף באותם תנאים.
- חובת הצטרפות: מי שמחזיק ברוב מסוים רשאי לחייב את המיעוט למכור יחד איתו.
- מנגנון שומה: איך קובעים את שווי המניות ביציאה או בפירוק.
- התייחסות למות או לנכות של שותף, והאם היורשים נכנסים כבעלי מניות או שהשותפים רוכשים את חלקם. לגבי ירושה ראו עורך דין לירושה.
- תקופה והגבלה של תחרות ושל פנייה ללקוחות או לעובדים, ככל שהן סבירות.
כל התניות האלה הן חוזיות. תוקפן נבחן לפי דיני החוזים הרגילים, ובכלל זה חובת תום הלב (סעיף 39 לחוק החוזים חלק כללי). לכן חשוב לנסח אותן בבהירות ובמידתיות. תניית אי תחרות מופרזת בהיקפה עלולה להיות קשה לאכיפה, ובכל מקרה כדאי להתאים אותה לנסיבות.
קניין רוחני וסודיות
בחברה חדשה, הערך הגדול הוא לעתים בקוד, בעיצוב, במותג או ברשימת לקוחות. ההסכם צריך לקבוע שכל מה שנוצר במסגרת פעילות החברה שייך לחברה, מה קורה עם קניין רוחני שהמייסד הביא איתו מראש (העברה, רישיון), והתחייבות לסודיות. בלי זאת, פרידה בין שותפים עלולה להפוך למחלוקת על הבעלות במוצר עצמו.
מה קורה בפירוק החברה או בחדלות פירעון
מי שמחליט לסיים את הפעילות צריך להכיר את דרכי הפירוק. סעיף 342ד מבהיר שאם מתקיימים לגבי חברה הליכי חדלות פירעון, לא יחלו הליכי פירוק לפי חלק זה. עילות הפירוק בידי בית משפט כוללות החלטה מיוחדת של החברה, אי התחלת עסקים בתוך שנה מהרישום או הפסקתם למשך שנה, וצדק ויושר (סעיף 342ו). על חדלות פירעון של חברה ראו חדלות פירעון. אם נוצר חוב בין השותפים או בין החברה לשותף, ראו גביית חוב מעסק.
הסכם מייסדים לסטארטאפ: גיוס משקיעים וסוגי מניות
חברות צומחות מגייסות לעתים משקיעים, ואז נוצרות מניות בעלות זכויות שונות. סעיף 20(ג) קובע שאם מניות החברה מחולקות לסוגים, שינוי תקנון הפוגע בזכויות סוג מסוים אינו נעשה בלי אישור אסיפת אותו סוג, אלא אם נקבע אחרת בתקנון. לכן כדאי שהסכם המייסדים יקבע מראש איך ייעשה גיוס: האם נדרשת הסכמת כל המייסדים, מה חלקו של כל אחד בסבב, ומה קורה לחלקם של המייסדים אחרי דילול. סעיף 192(א)(2) מזכיר במפורש את הגדלת ההון הרשום כאחד העניינים שבהם בעל מניה נדרש לנהוג בתום לב. גיוס הון אינו עניין פנימי בלבד, וצריך לבדוק את ההשפעה על כל בעל מניה.
הפרה של הסכם מייסדים: סעדים ואכיפה
הסכם מייסדים הוא חוזה, וחלים עליו כללי חוק החוזים. שותף שהפר חיוב, למשל לא העביר קניין רוחני או הפר תניית סודיות, חשוף לסעדים לפי חוק החוזים (תרופות): אכיפה (סעיף 3), ביטול בהפרה יסודית (סעיף 7) ופיצויים (סעיף 10). הצדדים רשאים לקבוע פיצוי מוסכם, ובית המשפט רשאי להפחיתו אם נקבע ללא יחס סביר לנזק הצפוי (סעיף 15). פירוט נוסף בהפרת חוזה: ביטול, פיצוי מוסכם וסעדים. כדאי לקבוע גם איפה יתבררו מחלוקות ובאיזה הליך, כי סכסוך בין שותפים מתנהל בדרך כלל טוב יותר בהליך שקט וקצר.
שותפות ללא חברה: מה קורה כשאין הסכם
לא כל שיתוף פעולה עסקי נעשה דרך חברה. פקודת השותפויות קובעת, בהיעדר הסכם, שהשותף זכאי לחלק בהון וברווחים וחב להשתתף בהפסדים בשיעור יחסי להון שהסכים לחתום עליו (סעיף 34), ושרוב השותפים אינו יכול להרחיק שותף אלא אם ניתנה סמכות בהסכם מפורש (סעיף 35). מי שמנהל עסק משותף בלי הסכם כתוב, כפוף להוראות אלה, וגם הן אינן ברורות לרוב האנשים. ראו פירוק שותפות עסקית.
הסכם מייסדים לפני ההקמה או אחריה
הזמן הטוב לחתום הוא לפני שמתחילים לעבוד ולפני שנוצרים חיובים. אם החוזים הראשונים כבר נחתמו, ראו את סעיפים 12 עד 14 לחוק החברות על פעולות יזם לפני ההתאגדות, שמסדירים אישור בדיעבד של החברה ואחריות היזם. מי שמצטרף כשותף מאוחר יותר צריך לחתום על ההסכם או על כתב הצטרפות, כדי שיהיה מחויב לאותם כללים כמו המייסדים. מומלץ גם לקבוע איך מעדכנים את ההסכם, כדי שהוא לא ישקף רק את מצב היום הראשון.
טעויות נפוצות בהסכמי מייסדים
- חלוקה שווה אוטומטית, בלי קשר להשקעה, לעבודה ולמחויבות.
- שתיקה בנוגע למה שקורה אם שותף עוזב אחרי חודשים ספורים.
- אי הסדרת שכר ותנאים של המייסדים העובדים בחברה.
- הסכם בעל פה או מסמך שנחתם ללא ליווי משפטי, ומנוסח בצורה עמומה.
- סתירה בין ההסכם לתקנון, שנרשם אצל הרשם.
- התעלמות מכך שחובות החוק, כמו אמונים והגינות, נשארות גם כשיש הסכם.
שלבים מעשיים
- לשבת עם השותפים ולרשום בכתב את הסכמות היסוד: בעלות, תפקידים, השקעה ושכר.
- להחליט אם ההסכמות ייכנסו לתקנון, להסכם בין בעלי המניות, או לשניהם.
- להסדיר החלטות מיוחדות: רוב נדרש, זכויות וטו ומינוי דירקטורים.
- לקבוע מנגנון לקיפאון, ליציאה ולשומת מניות.
- להסדיר קניין רוחני, סודיות והגבלות סבירות על תחרות.
- לבדוק שההסכם אינו סותר את התקנון או את חובות החוק.
- לחתום, לשמור עותק לכל צד, ולעדכן את ההסכם כשמצטרפים משקיעים או בעלי מניות חדשים.
שאלות נפוצות
האם הסכם מייסדים הוא חובה?
החוק אינו מחייב. אבל כשיש יותר מבעל מניה אחד, היעדרו משאיר את היחסים בידי התקנון, החוק ופסיקת בית המשפט, וכל מחלוקת עלולה להתברר רק אחרי שנוצר סכסוך.
מה ההבדל בין הסכם מייסדים להסכם בעלי מניות?
הסכם מייסדים נחתם בדרך כלל בהקמה בין מי שמקימים את הפעילות יחד, והסכם בעלי מניות נחתם בין בעלי מניות בחברה קיימת. התוכן דומה, והחוק מאפשר לבעלי מניות לערוך הסכם הצבעה (סעיף 189).
האם הסכם בין בעלי המניות יכול להיות בניגוד לתקנון?
התקנון הוא חוזה בין החברה לבעלי מניותיה ובינם לבין עצמם (סעיף 17), ולכן מומלץ שההסכם והתקנון יתיישבו. סתירה עלולה ליצור מחלוקת על איזה מסמך גובר, ולכן כדאי לבדוק.
מה קורה אם אחד המייסדים רוצה לעזוב?
בלי הסדר חוזי, השותף לא מחויב למכור והשותפים לא מחויבים לקנות. כדאי לקבוע זכות סירוב ראשונה, מנגנון שומה ותנאי תשלום, ולהסדיר מה קורה עם מניות שטרם הבשילו.
האם בעלי מניות חבים חובות זה כלפי זה?
כן. סעיף 192 מחייב בעל מניה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת ולהימנע מקיפוח בעלי מניות אחרים, ובעל שליטה חב חובת הגינות לפי סעיף 193. הפרתן דינה כהפרת חוזה.
מה אפשר לעשות במקרה של קיפוח בעלי מניות?
סעיף 191 מאפשר לבית המשפט, לבקשת בעל מניה, לתת הוראות להסרת הקיפוח או מניעתו. במקרים מסוימים אפשר גם לשקול תביעה נגזרת (סעיף 194) או פירוק מטעמי צדק ויושר (סעיף 342ו).
מי רשאי לראות את מסמכי החברה?
בעל מניה זכאי לעיין בפרוטוקולים של האסיפות, במרשם בעלי המניות, בתקנון ובדוחות כספיים ובמסמכים נוספים לפי סעיפים 184 וגם 185, בהתאם לתנאים, ובכלל זה ציון מטרת הדרישה.
האם צריך עורך דין להסכם מייסדים?
החוק אינו מחייב, אבל הסכם מייסדים משפיע על שליטה, יציאה וחלוקת רווחים, וליווי משפטי מאפשר להתאים אותו לחברה ולמנוע ניסוח עמום. כדאי לחתום מוקדם, לפני השקעות גדולות או עבודה משותפת, כי אחרי שיש סכסוך קשה הרבה יותר להסכים על תנאים.
צרו קשר עם המשרד
אם אתם מתכננים להקים חברה עם שותף, או שהשותפות שלכם מתערערת, כדאי לבדוק את ההסכמות והמסמכים לפני שמתקדמים. משרד עורכי דין עייש, בן שלום וגולדשמידט ישמח לבחון את המסמכים ולהציע דרך פעולה.
טלפון: 077-5421420 דוא״ל: [email protected]