
עודכן: נובמבר 2026
הסדר חובות הוא אחת הדרכים העיקריות לחייב שמתקשה לשלם. חייב שמתקשה לשלם יכול להגיע להסדר עם הנושים או לפתוח בהליך חדלות פירעון. שני המסלולים שונים בתנאי הכניסה, בכוח ההכרעה, בהגבלות ובתוצאה. אפשר לבחור נכון רק כשמבינים מה כל אחד מהם נותן ומה הוא דורש.
משרד עורכי דין עייש, בן שלום וגולדשמידט מלווה חייבים, נושים ונושאי משרה בענייני חדלות פירעון והסדרי חוב. המאמר משווה בין המסלולים לפי נוסח החוק, ואינו תחליף לבדיקה של המקרה שלכם. תמונה כללית בחדלות פירעון ופירוט ההליך ליחיד בחדלות פירעון ליחיד.
מה זה הסדר חוב
לפי סעיף 318 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הסדר חוב הוא הסדר בין חייב, יחיד או תאגיד, לבין בעלי העניין בו, שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של חוב. לפי סעיף 319, ליחיד ההוראות חלות בין שההסדר נעשה בלי צו לפתיחת הליכים ובין שנעשה אחריו.
הסדר פרטי עם נושה יחיד הוא הסכם רגיל, ואינו מחייב נושים אחרים. כדי שהסדר יחייב גם נושים שלא הסכימו, צריך לעבור את ההליך בחלק י׳ לחוק.
הסדר חובות פרטי או הסדר מחייב: מה ההבדל המעשי
הסדר חובות פרטי הוא הסכמה בין החייב לנושה, והוא מחייב רק את מי שחתם עליו. לפעמים זה מספיק: חוב אחד, נושה אחד, והסכמה על לוח תשלומים. אבל כשיש כמה נושים, או כשחלק מהם מסרבים, הסדר פרטי אינו פותר את הבעיה. במקרים כאלה יש יתרון להליך שבחלק י׳ לחוק, מכיוון שהסדר שאושר ברוב הדרוש ובית המשפט מחייב גם נושים שלא הסכימו.
בכל הסדר, כדאי לקבל את ההסכמה בכתב, להגדיר את הסכומים ואת המועדים, ולקבוע מה קורה אם החייב מפר. כדאי לבדוק גם איך ההסדר משפיע על הליכי גבייה פעילים, ולא להסתמך על הבטחות בעל פה.
איך מאשרים הסדר חוב
- החייב היחיד מגיש לבית המשפט בקשה להבאת ההסדר לאישור, ומפרט בה את ההסדר המוצע ואת התועלת שבאישורו (סעיף 321).
- הנושים מצביעים באסיפות סוג, ולפי סעיף 85 החל בשינויים, ההסדר מאושר בכל אסיפה אם בעדו רוב המצביעים וגם המצביעים שתמכו מחזיקים לפחות שלושה רבעים מכוח ההצבעה באותה אסיפה (סעיפים 323 וגם 324(א)).
- נדרש גם אישור בית המשפט. הסדר שאושר כך מחייב את החייב וכל אחד מבעלי העניין, גם אם לא הסכימו (סעיף 320).
- ביחיד, התמורה המוצעת לנושה נבחנת לעומת התמורה שהיה מקבל אילו ניתן צו לשיקום כלכלי (סעיף 324(ב)(1)), ובית המשפט רשאי להתנות את האישור בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה (סעיף 324(ב)(2)).
אם ליחיד כבר ניתן צו לפתיחת הליכים ואושר הסדר חוב, הצו מתבטל, בלי לפגוע בפעולות שנעשו כדין לפני הביטול (סעיף 185(ב)).
איך בונים הצעה להסדר חובות שנושים יסכימו לה
הצעה מוצלחת מתחילה בהבנה של נקודת המבט של הנושים. נושה בוחן מה הוא מקבל בהסדר, לעומת מה היה מקבל אילו ניתן צו לשיקום כלכלי, ולכן ביחיד זו בדיוק ההשוואה שהחוק עושה. הצעה שנראית נמוכה בהרבה ממה שהנושים היו מקבלים בהליך, צפויה להיתקל בהתנגדות.
- לרכז את כל החובות והנושים, ולהבחין בין סוגים שונים של נושים.
- לחשב מה כושר ההחזר האמיתי, אחרי דמי מחיה.
- לבנות הצעה מנומקת עם לוח תשלומים ריאלי.
- לבדוק אם יש רוב אפשרי בכל אחד מסוגי הנושים.
- להציג את התועלת שבאישור ההסדר, כפי שנדרש בבקשה.
- להכין חלופה למקרה שההצעה תידחה.
כדאי לא להבטיח לנושים יותר ממה שאפשר לעמוד בו. הסדר שנכשל בגלל הבטחה גבוהה מדי עלול להחמיר את המצב.
מה מאפיין הליך חדלות פירעון
בהליך חדלות פירעון של יחיד ניתן צו לפתיחת הליכים (סעיף 121): נכסי קופת הנשייה מופנים לפירעון חובות העבר, הליכי גבייה מוקפאים, ממונה נאמן וחלות הגבלות בתקופת הביניים (סעיף 142). אחר כך נקבע צו לשיקום כלכלי עם תשלומים לתקופה שהיא ככלל שלוש שנים (סעיף 163), ובסופה הפטר מחובות עבר, מלבד חובות מסוימים (סעיפים 174 וגם 175).
חדלות פירעון או הסדר חובות: מתי הליך מלא עדיף
יש מצבים שבהם הסדר חובות אינו מתאים. כשהחובות גבוהים בהרבה מכושר ההחזר, כשהנושים רבים או עוינים, או כשיש צורך בהקפאת הליכי גבייה, הליך חדלות פירעון עשוי להיות עדיף. הצו מקפיא את ההליכים, הנאמן פועל, ובסוף אפשר לקבל הפטר. מנגד, ההליך כרוך בהגבלות ובתקופת תשלומים, ולכן אין להחליט בלי בדיקה.
פירוט על ההליך ליחיד מופיע במאמר חדלות פירעון ליחיד, ומבט כללי על התחום בעמוד חדלות פירעון.
מסלול הוצאה לפועל ליחיד בעל חובות בסכום נמוך
יחיד שסך חובותיו אינו עולה על הסכום הקבוע בחוק (150,000 ש״ח בערכי 2019, ומתעדכן מעת לעת) רשאי לפתוח בהליכים לפני רשם הוצאה לפועל (סעיפים 186 וגם 187). הרשם מחליט בתוך 30 ימים אם לזמן ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים (סעיף 190), והישיבה מתקיימת בתוך 30 ימים מההחלטה, בניהול נציג הרשם (סעיף 191).
אם גובש הסדר תשלומים שהסכימו לו היחיד וכל הנושים שהם צד להסדר, הוא מחייב אותם, ורשם ההוצאה לפועל מורה על השהיית הליכי הוצאה לפועל או סגירת התיקים לגבי החובות שחל עליהם ההסדר (סעיף 192). אם לא הסכימו כל הנושים, נציג הרשם רשאי להעביר את ההסדר לרשם ההוצאה לפועל לדיון באסיפת נושים, בתנאי שהיחיד הסכים להסדר והוא אינו חל על חובות מובטחים (סעיף 193). ההסדר שאושר באסיפה טעון אישור הרשם, והרשם לא יאשר אותו אם התמורה לנושה שלא תמך בו נמוכה ממה שהיה מקבל בצו לשיקום כלכלי (סעיף 196).
הסדר תשלומים בהוצאה לפועל: איך זה נראה בפועל
יחיד שחובותיו אינם עולים על הסכום הקבוע בחוק יכול לנסות להגיע להסדר בישיבה שמנהל נציג הרשם. כדאי להגיע מוכנים: עם רשימת נושים, הצעת תשלום ריאלית ונתוני הכנסות והוצאות. אם כל הנושים שהם צד להסדר מסכימים, ההסדר מחייב והרשם משהה הליכי הוצאה לפועל או סוגר תיקים, לפי החוק.
אם חלק מהנושים אינם מסכימים, ייתכן מסלול של אסיפת נושים, בתנאים שפורטו לעיל. חשוב לזכור שגם במסלול הזה ההסדר מחייב בדיקה של התמורה לעומת צו לשיקום כלכלי.
נקודות להשוואה
- הסכמת נושים: בהסדר חוב נדרש רוב של נושים באסיפות סוג ואישור בית המשפט. בצו לשיקום כלכלי, בית המשפט קובע את התכנית בלי צורך בהסכמת הנושים.
- הגבלות: בהליך יחיד שבו ניתן צו חלות הגבלות לפי סעיף 142 בתקופת הביניים, והן כוללות הגבלות על דרכון, יציאה מהארץ וכרטיסי חיוב.
- הפטר: ההפטר הקבוע בסעיף 174 הוא תוצאה של הליך עם צו לשיקום כלכלי. בהסדר חוב מה שנפרע ומה שנמחק נקבע בהסדר עצמו.
- תאגידים ונושאי משרה: סעיף 288(ב) קובע חזקה שדירקטור או מנהל כללי נקט אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון אם נקט אמצעים להערכת מצב התאגיד ופעל כדי שהתאגיד ינקוט אחד מאלה: קבלת סיוע מגורמים מתמחים בשיקום תאגידים, ניהול משא ומתן עם הנושים להסדר חוב, או פתיחה בהליכי חדלות פירעון.
יש לציין שהחוק תוקן בשנים האחרונות, כולל בחלק העוסק בהסדר חוב. לפני שמחליטים על מסלול, כדאי לבדוק את הנוסח המעודכן.
הסדר חובות לתאגיד: מה שונה
הסדר חוב חל גם על תאגידים. בחברה, ההצעה נעשית לנושים לפי סוגיהם, וההחלטות מתקבלות בידי הגורמים המוסמכים בה. כאן נכנסת גם אחריות נושאי המשרה: כפי שציין החוק בסעיף 288(ב), יש חזקה לטובת מי שנקט אמצעים להערכת מצב התאגיד וביקש סיוע מגורמים מתמחים או ניהל משא ומתן עם הנושים. מי שמנהל תאגיד כזה צריך לתעד את ההחלטות.
תאגיד ויחיד נבדלים בכמה היבטים, ולכן כדאי לבדוק את ההשלכות המדויקות לפני שמחליטים. מידע על הקמה וניהול של חברה מופיע במאמר איך מקימים חברה בע״מ.
איך מחליטים
אין נוסחה אחת. השיקולים העיקריים הם סך החובות והרכבם, כושר ההשתכרות, האם יש נכסים משועבדים או בית מגורים, גישת הנושים, אפשרות לעמוד בתשלומים לאורך זמן, והשלכות ההגבלות. מומלץ לבחון את שתי החלופות במקביל לפני החלטה.
בסיכום, הבחירה בין הסדר חובות לבין הליך חדלות פירעון אינה נעשית פעם אחת. אפשר להתחיל במשא ומתן ולעבור להליך אם הוא נכשל, ואפשר גם להפך, כשהחוק מאפשר זאת. החשוב הוא לפעול מוקדם, לתעד את ההחלטות ולהימנע מצעדים שיכולים להתבטל. כך נשמרות כל האפשרויות פתוחות, ויש יותר סיכוי להגיע להסדר שאפשר לעמוד בו לאורך זמן.
מי שרוצה להבין את ההליך המלא ליחיד, יכול לקרוא את חדלות פירעון ליחיד. ולמי שמנהל עסק, מומלץ לעיין גם בעמוד משפט מסחרי.
עלויות, זמן וסיכונים: מה כדאי לשקול
אין נוסחה אחת לעלות או לזמן, והן תלויות בסוג ההליך, בהיקף החובות ובשיתוף הפעולה של הנושים. כדאי לשאול כמה זמן ההליך צפוי לארוך, מה הוא כולל ומה הסיכון אם הצעה תידחה. בהסדר שנכשל, החייב עלול לחזור למצב הקודם ולהתחיל מחדש בהליך אחר.
בהשוואה בין המסלולים כדאי לבחון גם את ההשלכות היומיומיות: הגבלות על דרכון וכרטיס חיוב בהליך עם צו, לעומת גמישות גדולה יותר בהסדר, אבל גם תלות בהסכמת הנושים. אלה שיקולים שונים, וההחלטה אישית.
טעויות נפוצות בניהול הסדר חובות
- לחתום על הסדר בלי לבדוק את כל התנאים.
- להעדיף נושה אחד על חשבון אחרים לפני ההסדר.
- להציע תשלומים שאי אפשר לעמוד בהם.
- להעביר נכסים לקרובים בתקופה שלפני ההליך.
- להמתין זמן רב מדי בין הקושי הראשון לבין הפנייה לייעוץ.
מתי כדאי להתייעץ עם עורך דין בהסדר חובות
ככל שמקדימים להתייעץ, יש יותר אפשרויות. עורך דין עוזר להעריך את החלופות, להכין את הצעת ההסדר ולנהל משא ומתן עם הנושים, ובמקרה הצורך, לפתוח בהליך חדלות פירעון. המשרד מלווה חייבים, נושים ונושאי משרה, ובודק כל מקרה לפי נוסח החוק העדכני.
שלבים מעשיים
- לרכז את רשימת הנושים והחובות, כולל חובות שבהליכי גבייה.
- לבדוק מי החייב (יחיד או תאגיד) וכמה החובות, כדי לדעת איזה מסלול זמין.
- לבדוק מה היה מתקבל בצו לשיקום כלכלי, כדי להעריך אם הצעה לנושים תהיה סבירה.
- לגבש הצעת הסדר מנומקת, ולבדוק אם יש רוב אפשרי בכל סוג של נושים.
- להגיש לבית המשפט את הבקשה להבאת ההסדר לאישור, או לפתוח בהליך לפי המסלול המתאים.
- לא להעביר נכסים ולא להעדיף נושה, כי פעולות כאלה עלולות להתבטל ולהשפיע על התקופה.
שאלות נפוצות
האם אפשר להגיש הצעה להסדר חוב אחרי שניתן צו לפתיחת הליכים?
כן, ליחיד. סעיף 185(א) קובע שמתן צו אינו גורע מאפשרות להציע הסדר חוב, ובאישורו הצו מתבטל לפי סעיף 185(ב).
מה הרוב שנדרש לאישור הסדר חוב?
לפי סעיף 85 החל בשינויים, בכל אסיפת סוג נדרש רוב המצביעים, והמצביעים שתמכו מחזיקים לפחות שלושה רבעים מכוח ההצבעה של המצביעים באסיפה. נדרש גם אישור בית המשפט.
האם הסדר חוב מחייב נושה שהתנגד?
כן, אם אושר ברוב הדרוש ובידי בית המשפט (סעיף 320).
מה קורה בישיבה לגיבוש הסדר תשלומים בהוצאה לפועל?
נציג הרשם מכנס ישיבה עם היחיד והנושים. אם הסכימו לו היחיד וכל הנושים שהם צד להסדר, ההסדר מחייב ורשם ההוצאה לפועל משהה הליכי הוצאה לפועל או סוגר תיקים (סעיף 192).
מה עדיף: הסדר חובות או חדלות פירעון?
אין תשובה אחת. הכול תלוי בסך החובות, ביכולת ההחזר, במספר הנושים ובנכונות שלהם להסכים. כדאי לבדוק את שתי החלופות במקביל, כפי שנאמר בפרק על קבלת ההחלטה.
האם אפשר לעשות הסדר רק עם חלק מהנושים?
הסדר פרטי עם נושה אחד אינו מחייב אחרים. כדי שהסדר יחייב גם נושים שלא הסכימו, יש לעבור את ההליך שבחלק י׳ לחוק.
האם בכל מקרה הנושים חייבים להסכים להסדר?
לא בהכרח. הסדר שאושר ברוב הדרוש באסיפות הסוג ובידי בית המשפט מחייב גם נושים שלא הסכימו, לפי סעיף 320.
מה קורה להסדר אם החייב מפר אותו?
התוצאה תלויה בתנאי ההסדר ובדין, ולכן חשוב לקבוע בו מראש מה קורה בהפרה. כדאי לבדוק את הסעיפים האלה עם עורך דין לפני החתימה.
צרו קשר עם המשרד
אם אתם חייבים או נושים, בעלי עסק או נושאי משרה, כדאי לבדוק את המצב ואת האפשרויות לפני שמתקדמים. משרד עורכי דין עייש, בן שלום וגולדשמידט ישמח לסקור את המסמכים ולהציע דרך פעולה.
טלפון: 077-5421420 דוא״ל: [email protected]